הסיפור המובא כאן מבוסס על תיק גישור מהמרכז האוניברסיטאי לגישור ע"ש אוונס, השמות והפרטים המזהים שונו על מנת לשמור על פרטיות המגושרים


זירת הקונפליקט – שיכון משותף בן 7 קומות

הצדדים בקונפליקט – עזרא, שם בדוי, השכן בקומה ראשונה. עזרא הוא אלמן, שחי עם ביתו בת ה- 20 בדירתם בקומת הראשונה. עברה עליו תקופה לא קלה, לפני מס' שנים אשתו נפטרה אחרי מחלה קשה, אחיו התאבד, והוא אבל על היקרים לו שעברו מן העולם.  יש לו שני בנים נוספים, נשואים ובעלי ילדים שאינם חיים איתו יותר, אך הם בקשר קרוב איתו.

iStock_000011545506XSmall

 

הצד השני – אולגה, שם בדוי, אם חד הורית ולה שני ילדים בגיל ההתבגרות. היא חיה בדירה שמעל עזרא, יחד עם משפחתה. הדירה שייכת לאמה, היא וילדיה חיים בחדר אחד, ומלבד אמה, גם אחיה גיסתה ואחייניתה בת ה- 5 חיים בבית זה. אולגה עברה חזרה לבית אמה בשנה האחרונה בשל מצוקה כלכלית אליה נקלעה. כשילדיה היו קטנים היא חיה בבית זה, ולפני 10 שנים עברה לדירה משלה. החזרה לבית אמה קשה עבורה ועבור ילדיה, וניכר כי המתח והלחץ הכלכלי, יחד עם הצפיפות בה הם חיים מקשים על המשפחה.

על מה הקונפליקט -  עזרא ואולגה הגיעו למרכז הגישור בעקבות תקיפה לכאורה – אולגה התלוננה כי עזרא התפרץ לביתה והתקיף אותה. הוא מצידו טוען כי היא זו שתקפה אותו. הסכסוך ביניהם נסוב על דבר לכאורה פשוט ושכיח מאוד בבתים משותפים. עזרא טוען כי הרעש מדירת השכנים מלמעלה מפריע לו. הוא טוען כי יש רעש לא סביר של צעדים והזזת רהיטים בשעות הלילה המאוחרות. כמו כן מפריע לו הרעש מהספסל מתחת לחלונו, לטענתו ילדיה של אולגה יושבים שם יחד עם חבריהם ומרעישים בשעות הערב.

השאלה הנשאלת היא איך סכסוך שכנים על דבר כה פעוט מגיע לכדי התערבותה של המשטרה? בפגישת הגישור הראשונה שהתקיימה במרכז ניכר היה כי התקשורת בין הצדדים היא קשה ביותר. הם העדיפו להתחיל את הגישור בפגישות נפרדות, וכל צד שטח בפנינו את תפיסתו את הצד השני. התברר לנו כי בנה של אולגה זוכר התנהגות מאיימת מצידו של עזרא עוד בהיותו ילד קטן. אולגה סיפרה לנו כי בנה התלונן בפניה כי עזרא היה צועק על בנה ועל כל ילדי השכונה עוד בצעירותו.  עזרא מצידו הכחיש כי התרחש דבר כזה, וטען כי הוא הקורבן של הסכסוך – הרעש מדיר שינה מעיניו ומעיני ביתו. כמו כן היו לו טענות כלפי אולגה על איך שהיא מחנכת את ילדיה.

יחד עם הטענות הרבות שהיו לצדדים אחד כנגד השני, ניתן היה להבחין בחמלה שיש להם זה כלפי זו ולהיפך. עזרא אמר כי הוא מבין שהצפיפות בביתה של אולגה מקשה עליה ועל משפחתה, אולגה ציינה כי היא מבינה שעזרא בתקופה קשה ושחייו לא הקלו עימו. ניכר היה כי שני הצדדים מעוניינים למצוא פתרון שיאפשר להם לחיות בשלום. אך אולגה טענה כי בקשותיו של עזרא מוגזמות. היא טוענת כי הם לעולם לא מזיזים רהיטים בשעות הלילה. כמו כן טוענת אולגה כי בעקבות בקשותיו החוזרות והנשנות, ביתם מרופד בשטיחים.

אט אט הובהר כי אחת הבעיות היא אופן פנייתו של עזרא לאולגה. היא מסכימה איתו כי מגיע לו לחיות בשקט, אך לא מוכנה שהוא ינסה לנהל את חייה ואת חיי ילדיה. התקשורת ביניהם תמיד טעונה, והם לא מצליחים לדבר עניינית. בכל פעם שעזרא מבקש שקט הוא מתחיל להרצות לאולגה על חינוך ונתפס בעיניה כמטרידן.

פתרון -  הגישור בין עזרא לאולגה ארך 2 פגישות. הפגישה הראשונה הוקדשה למיפוי הסכסוך והגדרתו המחודשת בעזרת המגשרים. לפגישה השניה הגיעו הצדדים אחרי שהיסודות לפתרון כבר הונחו, וכל שנותר היה לחשוב על פתרון שיתאים. הפתרון כלל הכרה של כל אחד מהצדדים בצרכיו של הצד השני: אולגה הבטיחה כי תדאג לכך שילדיה לא ירעישו, ותתן תשומת לב מיוחדת לשעות הלילה המאוחרות. עזרא הבטיח כי לא יטריד את ילדיה של אולגה. הם החליטו כי ינסו לשמור על שכנות טובה, אך קבעו מנגנון שיסייע להם בעת חציית הגבולות. במידה ועזרא יסבול מרעש, הוא יפנה לשכן אחר שמיודד גם איתו וגם עם אולגה ויבקש ממנו לפנות לאולגה. אולגה מצידה מתחייבת לפתור את הבעיה באופן מיידי.

נתקלתם גם אתם בסכסוך שכנים שמדיר שינה מעיניכם?

פנו אלינו - מגשרי המרכז האוניברסיטאי לגישור ישמחו לסייע.